פסק-דין בתיק ת"א 850-09

1.         ביום 14/1/09 סמוך לשעה 23:00 נדקר המנוח מנהל פאהום, יליד שנת 1978 (להלן: " המנוח"), ע"י הנתבע. כתוצאה מהדקירות נגרם מותו של המנוח.

2.         התביעה שבפניי הינה תביעת פיצויים שהוגשה ע"י עזבון המנוח ויורשיו (תובעת 2 היא אמו של המנוח ילידת שנת 1950, תובעים 3 ו-4 הם שני אחיו, האחד יליד שנת 1981 והשני יליד 1983), כנגד הנתבע, בגין הנזקים שלטענתם סבלו כתוצאה ובעקבות הריגתו של המנוח ע"י הנתבע.

3.         בגין מעשה קטילתו של המנוח ע"י הנתבע, הגישה המדינה נגד הנתבע כתב אישום לביהמ"ש המחוזי בנצרת, תיק פ"ח 105/09, ובו האשימה את הנתבע בביצוע עבירת רצח, עבירה לפי סעיף 300 (א) (2) לחוק העונשין, התשל"ז-1967.

4.         במסגרת הסדר טיעון שהושג , בתיק הנ"ל ,בין המאשימה, מדינת ישראל, והנתבע, תוקן כתב האישום בכך שעבירת הרצח בה הואשם הנתבע שונתה לעבירת הריגה, עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין הנ"ל.

הנתבע הודה בביצוע עבירת הריגה ובכל עובדות כתב האישום המתוקן, ועל יסוד הודאה זו הורשע הנתבע בעבירת הריגה וביהמ"ש גזר עליו עונש של 19 שנות מאסר לריצוי בפועל, שנת מאסר אחת על תנאי למשך 4 שנים שלא יעבור הנתבע תוך תקופה זו עבירת אלימות כלשהי מסוג עוון או פשע ויורשע עליה. בנוסף, חוייב הנתבע לשלם לאמו ושני אחיו של המנוח (התובעים 2, 3 ו- 4) פיצוי בסכום של 100,000 ש"ח.

5.         עובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה הנתבע, חשובות לצורך הכרעה בטענות שונות, בעיקר אלה שהועלו ע"י הנתבע, ולפיכך אביאם להלן;

א.  בעת הרלוונטית לאירוע היה הנתבע נשוי לשירין משך 15 שנים ולהם שלושה ילדים משותפים.

ב.   בתקופה של כשנה עובר לאירוע דקירת המנוח למוות ע"י הנתבע, התקיימו בין שירין והמנוח קשרים רומנטיים וזאת בידיעת הנתבע.

ג.   במהלך פרק הזמן הנ"ל ביקשה שירין להתגרש מהנתבע על רקע מערכת היחסים עם המנוח, אך הנתבע סירב להיעתר לבקשתה.

ד.   ביום 14/1/09 קבעו שירין והמנוח להיפגש בביתו של המנוח בנצרת עילית, ושירין הגיעה לביתו סמוך לשעה 17:50. משהבין הנתבע כי שירין נמצאת בביתו של המנוח, הוא הגיע לביתו של המנוח סמוך לשעה 23:00.

ה.  הנתבע התפרץ לביתו של המנוח, נטל סכין, עלה לקומה השניה של הבית, נכנס לחדר השינה בו שהו אותה עת המנוח ושירין, ודקר את המנוח 10 דקירות באמצעות הסכין ולאחר מכן נמלט הנתבע מן המקום.

ו.   כתוצאה מדקירות אלה נגרם למנוח נזק חמור עם פגיעה בראה שמאלית, בכבד, בעורק כלייתי שמאלי , בוריד נבוב תחתון ובותין עם איבוד דם נרחב, לצד פצעי דקירות, והוא נפטר זמן קצר לאחר מכן. 

טענות התובעים

6.         בשאלת האחריות טען ב"כ התובעים כי משהודה הנתבע בהריגת המנוח ובעובדות כתב האישום המתוקן והורשע על כך בפלילים ,אין עוד מקום לחזרתו מהודאתו זו, ואין מקום לטענות בדבר העדר אחריותו לנזקים שנגרמו לתובעים כתוצאה מהריגת המנוח על ידו. עוד טען ב"כ התובעים בשאלת האחריות, כי משהודה הנתבע בהריגת המנוח וביהמ"ש הרשיעו בדין, הרי שהוא אחראי בנזיקין כלפי התובעים.

עוד טען ב"כ התובעים, כי תיקון כתב האישום והרשעת הנתבע בעבירת                     הריגה ולא בעבירת הרצח שיוחסה לו במקור, אין בה כדי להפחית מחומרת מעשיו     של הנתבע והראיה עונש המאסר של 19 שנים שנגזר עליו.

7.         ביחס לכושר השתכרותו של המנוח ולבסיס השכר לפיו יחושב הפסד  ההשתכרות במשך "השנים האבודות", טען ב"כ התובעים כי המנוח היה עו"ד מתחיל ונמרץ, הוא תמך באמו הנכה ואחיו החולה, וגם באחיו השני מוחמד שהיה סטודנט. הכנסתו של המנוח בשנת פטירתו עמדה על סך של כ- 6,822 ש"ח לחודש, כאשר בשנים 2007 ו- 2008 ממוצע הכנסתו עמד על סך של 4,550 ש"ח לחודש. לטענת התובעים, העליה בהכנסת המנוח בשנת 2010 לעומת השנים שקדמו לה, מהווה תוספת הכנסה משמעותית שמלמדת על מגמת עלייה בהכנסה של המנוח. ב"כ התובעים טען, כי יש להעמיד את בסיס השכר לצורך חישוב הפסד שכר לעתיד על סך של 10,000 ש"ח, מתוך הנחה כי הכנסתו של המנוח היתה משתפרת, ולחילופין להעמידו על השכר הממוצע במשק- 8,700 ש"ח.

8.       עוד טען ב"כ התובעים כי המנוח ,תמך באמו ושני אחיו, ולפי עדות האח מוחמד שלא נסתרה, סכום התמיכה עמד על 3,500 ש"ח בחודש, לפחות.

9.         בנוסף טען ב"כ התובעים, כי לתובעים נגרמו הוצאות 64,168 ש"ח, בקשר עם הטיפול בהליך הפלילי נגד הנתבע, והגשת עתירה לבג"צ כנגד הפרקליטות. לטענתו, הוצאות אלה קשורות ונובעות ממעשהו של הנתבע ולפיכך יש לחייבו בהם. בנוסף, טען להוצאות נוספות בסכום של 50,000 ש"ח בקשר עם הקבורה וקבלת מנחמים.

10.       לעניין קיצור תוחלת חיים, טען ב"כ התובעים, כי עפ"י הפסיקה גובה הפיצוי בגין קיצור תוחלת חיים תלוי וקשור בחומרת המעשה שגרם לכך. לטענתו, במקרה דנן, מדובר במדרג עליון ביותר של החומרה, ומדובר במעשה מכוון ונפשע ומכאן שיש לפסוק סכום גבוה במיוחד, לטענתו הסכום הראוי בגין כך הנו סך  של 1 מליון ש"ח.